לכל אדם שתיתקלו בו ברחוב יש דעה על השפעת הסביבה על האדם, והויכוח על הגורם המשפיע על התפתחות האדם, תורשה או סביבה, יכול לספק דלק לכל דיון בכל בית קפה בכל מקום על כדור הארץ. הסיבה לעניין של האדם בחשיבות של השפעת הסביבה היא שזה לא דיון תיאורטי, יש לגורם הסביבה והאופן שבו אנחנו תופסים אותו חשיבות לגבי תחומים עיקריים בחיים שלנו, ובראש ובראשונה תחום החינוך.
אז עד כמה חזקה השפעת הסביבה על האדם? במשך השנים נערכו ניסויים רבים שלימדו אותנו שההשפעה של
הסביבה על האדם היא יותר גדולה ממה שאנחנו חושבים. בניסוי שערכו מדענים במכון ויצמן, נבדקים שינו את התשובות שלהם לשאלות פשוטות מנכונות לשגויות בגלל לחץ של נבדקים אחרים סביבם. יותר מעניין, העובדות השגויות בעליל הפכו בזיכרון של הנבדקים לאמת צרופה ולא היה להם ספק בנכונות העובדות השגויות. גם לא קשה למצוא סרטונים באינטרנט שבה נבדק מבצע שלל פעולות משונות בגלל לחץ סביבתי שמופעל עליו.
ומה אומרת הקבלה על השפעת הסביבה? הרב יהודה אשלג כתב במאמר לסיום הזוהר את המשפט הזה:
"ערך החשיבות והרוממות ניתנה לגמרי לרשות הסביב", שמשקף בצורה חדה וברורה את ממצאי החוקרים על
ההשפעה העצומה שיש לסביבה עלינו בכל שלבי החיים שלנו. אלא שהמקובלים לא מסתפקים בתאור הפסיבי של השפעת הסביבה, לפי הקבלה להשפעה זו יש תפקיד חשוב בהתפתחות של אדם שרוצה להתקדם באופן אמיתי. במילים מאד פשוטות וברורות, היות והסביבה בעצם מעצימה אותנו, אדם שרוצה לעשות שינוי בחיים שלו צריך קודם כל לשנות את הסביבה שלו. איזה שינוי נדרש? הסביבה צריכה לשקף את המצב העתידי שהאדם רוצה להגיע אליו. דוגמא מצוינת היא הסביבה שנקראת "שומרי משקל" שמטרתה לתת לאדם שרוצה להפסיק למלא את הפה בכל מיני ממתקים סביבה של אנשים שגם חושבים כך. כרגיל, הניסוח של מקובלים חד וממוקד וכך כותב הרב אשלג במאמר החרות: "רק בעניין בחירת הסביבה, משוער כל עניין ממשלתו של האדם על עצמו, אשר בשבילה הוא ראוי לשכר או לעונש."
אז עכשיו אתם יודעים, תבחרו לכם סביבה טובה ויהיו לכם חיים טובים ואם תבינו איך אנחנו תלויים זה בזה אז בכלל אתם על דרך המלך!
ערבות על פי הקבלה
כנראה שאין אדם בעולם המודרני שלא שמע על מושג הערבות. אנחנו מחתימים ערבים על הלוואות שאנחנו לוקחים לקניית הרכוש היקר ביותר שיש לרובנו, הדירה שאנחנו גרים בה, וגם חותמים לחברים וידידים על ערבות כזו לטובת קניית הדירות שלהם. תחשבו על גודל האחריות שאתם לוקחים כאשר אתם חותמים לאדם אחר על ערבות לכך שהוא יחזיר את ההלוואה שהוא לקח לבנק. מדובר על סכומים מאוד משמעותיים ועל תקופה ארוכה מאוד, לכן ערבות היא קשר חזק וארוך טווח.
אבל מושג הערבות לא מוגבל לתחום המשכנתאות, ומקובלים עסקו בו במהלך הדורות ובאופן מיוחד במאה ה-20 שהייתה סוערת ומסוכנת למין האנושי. קרוב לוודאי שאתם מכירים את המושג "ישראל ערבים זה לזה", מושג שמניב מאות תוצאות בגוגל החל ממחקרים אקדמיים ועד סיסמא שרשמה כיתה ו'6 מבית ספר יסודי ביבנה. אז כולנו הולכים דבר ראשון לויקיפדיה ושם רשום ככה: כל יהודי נושא באחריות על קיום המצוות של חברו. תוכלו למצוא דיונים ארוכים גם אצל חז"ל וגם באקדמיה על היקף הערבות, אבל תחשבו על האחריות המוטלת על אדם, להיות אחראי לקיום המצוות של חברו, שזה הדבר החשוב ביותר בחיים של כל יהודי.
הרב יהודה אשלג בחר לכתוב מאמר שלם לקהל הרחב בנושא הערבות, וכך הביא את המושג ואת הדיון בו לחזית ההתפתחות האנושית במאה ה-20. גם היום, המילים שהוא כתב רלוונטיות מתמיד: "ואחר שכל האומה הסכימו פה אחד ואמרו נעשה ונשמע, הרי שכל אחד מישראל נעשה ערב שלא יחסר דבר מה לשום חבר מחברי האומה", כלומר שהערבות בין בני ישראל הייתה תנאי לקבלת התורה, לא פחות. ועוד כתוב במאמר הערבות: "בערבות הכללית הזאת נפטר כל יחיד מהאומה מכל דאגותיו לצרכי גופו עצמו, ויכול לקיים מצות ואהבת לרעך כמוך בכל שיעורו וליתן כל מה שיש לו לכל נצרך, היות שאינו דואג עוד בעד קיום גופו עצמו כי יודע ובטוח הוא ששש מאות אלף אוהבים נאמנים נמצאים בסביבתו עומדים הכן לדאוג בשבילו". עכשיו תעצרו רגע ותחשבו, איך תהיה ההרגשה שלכם במידה ושש מאות אלף אוהבים דואגים לכם? אז בואו נקיים את הערבות ביננו.