אחד מזיכרונות הילדות הטובים של רבים מאיתנו זו הישיבה בסוכה בחג הסוכות. חשבתם פעם מה בדיוק עשה אותנו מאושרים שם? לא ממש ברור; האם זה בגלל החידוש, בגלל היצירה, או שבעצם הסוכה מסמלת משהו רוחני נסתר, שבכוחו להשרות שמחה?
היום, כבוגרת, בניסיון למצוא בכל דבר משמעות חיפשתי את הסיבה למנהג של בניית סוכה במקורות היהודיים, שם הוא נוצר. אהבתי את הפירוש הקבלי למצווה הזו. קראתי שם לראשונה על גג הסוכה העשוי מעלים וענפים ולמעשה אינו משמש כגג פיזי – כי דרכו ניתן לראות את השמים. מסתבר שברעיון הרוחני שבבסיס המצווה הזו ישנה גם הנחיה לחיים, כי גג הסוכה, הסכך, מסמל את נקודת הראות שדברים פיזיים כמו גג – אותם אנו רואים כמגנים עלינו או כמגבילים אותנו, הם בבחינת אשליה לגבי האפשרויות שלנו בחיים.
גם לגבי ארעיות וזמניות הסוכה כתוב באותו מקור; הוסבר שם שאלה מאפשרים לנו לצאת מהגבולות המגבילים של פרספקטיבה מבוססת עבר ועתיד, ומעודדים אותנו לאמץ את הראיה של הפוטנציאל הבלתי מוגבל באמת – שקיים רק בהווה.
ישיבה בסוכה הופכת אותנו למעשה לפגיעים; אלא שבאופן פרדוקסלי, פגיעות זו היא הכוח הגדול ביותר שלנו. בפגיעות זו יש למעשה כוח, כי היא מאפשרת לנו להשתחרר מתחושת התלות שלנו בכוחנו אנו ולהתחבר למקור כוח ייחודי לנו, כוח האלוקות, כפי שנכתב בספר בראשית -"בצלם אלוהים ברא אותו".
ככל שנאמץ לעצמנו את צורת החשיבה הזו ונחווה יותר ויותר את המציאות בדרך כזו, כך נייחס פחות ופחות כוח ומשקל לכוחנו שלנו. התייחסות כזו שלנו תאפשר אז לכוח הבריאה השרוי בתוכנו בצורה נסתרת, לשוב ולהתגלות.